צעד אחד לפני סוכרת

סביר להניח שרבים שמעו על המחלה הקשה והמסוכנת – סוכרת. הסטטיסטיקה מפחידה: בשנת 2000 חלו בסוכרת בעולם מעל 176 מיליון איש (בארה”ב – כ-18 מיליון, מה שמתורגם ל-180,000 מקרי מוות לשנה). צופים שבשנת 2030 יהיו בעולם 370 מיליון חולי סוכרת. הסיבוכים הנפוצים ביותר שלה הם: פגיעה בעיניים ועיוורון (כ-65% חולי סוכרת מסוג 2 ואף יותר מחולי סוכרת מסוג 1), פגיעה בכליות ודיאליזה, פגיעה בכלי דם ומערכת העצבים וקטיעת גפיים, מחלות לב וכלי דם אצל כ-50% מהחולים.

הסימנים הבולטים של סוכרת – צמא, השתנה מרובה, עייפות קשה ועוד- מופיעים כשהסוכר בדם עולה לרמות גבוהות. רמת הסוכר הנה הסימן העיקרי לזיהוי המחלה, אך קיים מצב בו למרות שרמת הסוכר בדם בצום תקינה, קיימת הפרעה במטבוליזם של סוכר ואינסולין המתבטאת ביכולת ירודה של הגוף להפוך סוכר בדם לאנרגיה. מצב כזה נקרא טרום-סוכרת (פרה-דיאבטס), וב-4-5 שנים האחרונות מתברר שהוא נפוץ מאוד: לפי הערכה, 41 מיליון אמריקנים סובלים ממצב זה, ורק חלקם מודעים לכך. לפי מחקרים, טרום-סוכרת פוקדת כ-25% מהאוכלוסייה בוגרת בריאה כביכול. במילים אחרות, מתוך כל 100 אנשים בריאים שאנו פוגשים ברחוב, כ-25 סובלים מטרום-סוכרת בלי לדעת שתוך 10 שנים בממוצע הם עלולים להפוך לחולי סוכרת מסוג 2. לפי נתונים אחרים, דרמאטיים עוד יותר, טרום סוכרת מופיעה בכ-40% מהמבוגרים בני

40- 74. החדשה הטובה היא שאם יאובחנו בזמן, על ידי דיאטה מתונה ופעילות גופנית הם יעלו בהרבה את הסיכויים למנוע התפתחות סוכרת או לדחות אתה לגילאים מבוגרים.

איך להביא למודעות את המהות וההיקף הבעיה?

סוכרת מסוג 2 מתפתחת בדרך כלל בגיל מבוגר, מעל 30-35, וברוב המקרים קשורה להשמנה: ככל שאדם שמן יותר כך הסיכון לפתח סוכרת גדל. בשנים האחרונות אנו רואים התפשטות סוכרת מסוג 2 גם בילדים, תופעה שלפני פחות מ-20 שנה לא הייתה קיימת. גם התפתחות חמורה זו קושרה להשמנה הולכת ומתגברת בילדים.

מצב טרום-סוכרת מאופיין ברמה תקינה או גבולית של סוכר בדם. אך הבסיס של טרום סוכרת הנו רמה גבוהה של האינסולין – היפראינסולינמיה (להזכירכם, האינסולין הוא הורמון שתפקידו להכניס סוכר מזרם הדם לכל תאי הגוף המשתמשים בו כמקור אנרגיה לצורך קיום, גדילה והתפתחות). העלייה ברמת האינסולין בתהליך הטרום סוכרתי היא זאת שמאפשרת לשמור על רמה תקינה של הסוכר בדם, וזאת המהות של מצב הטרום-סוכרתי: אינסולין גבוה יחד עם סוכר תקין.

עליה מתמשכת ברמת האינסולין יוצרת מה שנקרא עמידות לאינסולין, כלומר ירידה ברגישות של הרקמות לאינסולין, כך שכתוצאה האינסולין איננו מסוגל יותר לבצע את תפקידו העיקרי ולהכניס את הסוכר לתאים בצורה טובה. מצב זה מסוכן, גם כמבשר סוכרת, וגם משום שהוא מהווה גורם סיכון חזק ביותר למחלת לב וכלי דם. בנוסף, היפראינסולינמיה גורמת לעליה מהירה במשקל ולקושי רב בירידה במשקל, גם כשסובלים ממנה עושים דיאטה ואפילו פעילות גופנית, כך שלגביהם אפילו שמירה על המשקל הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית. בנוסף, היפראינסולינמיה גורמות לתיאבון ענק ולדרישה למתוק.

נסכם: האדם עם היפראינסולינמיה בדרך כלל שמן, במיוחד באיזור הבטן העליונה (הכרס), סובל מקושי בלתי רגיל לרדת במשקל, ומתיאבון גדול ולעתים בלתי נשלט, ועוד אומרים לו המטפלים והקרובים שהוא שמן כי אין לו אופי והוא זולל! כל זה בלי להבין שיש לו בעיה פיזית. והכי מתסכל שהטיפול כמעט היחידי בהיפראינסולינמיה הוא ירידה במשקל. איזה מעגל קסמים קשה!

עם השנים, העמידות לאינסולין גוברת והוא כבר איננו מסוגל למלא את תפקידו ולהכניס סוכר לתוך התאים. נוצר מצב פרדוקסאלי משהו בו בד בבד עם עודף האינסולין מתפתח עודף בסוכר בדם, כלומר מתפתחת סוכרת גלויה.

כדי ליישר קו: רמות תקינות של סוכר בצום הן בין 70 ל-105 מ”ג ל-100 מ”ל דם, רמות מעל 105 עד 125 מ”ג ל-100 מ”ל דם הן סימן שצריך לעשות בדיקות דם מעמיקות יותר, רמות מעל 125 הן סימן לסוכרת גלויה.

 מה הן הבדיקות אותן כדאי לבצע כדי לקבוע טרום סוכרת?

1. העמסת סוכר: בודקים את רמת הסוכר בצום ע”י שתיית מי סוכר, בודקים את רמות הסוכר כל 30 דקות במשך 3 שעות לאחר שתיית הסוכר. בהנחה שרמת הסוכר בצום תקינה, יש חשש לטרום סוכרת אם רמת הסוכר לאחר 30 דקות עולה מעבר ל-140 מג”/100 מל’ דם ואינה חוזרת לרמה התחלתית לאחר 120 דקות, ואם רמת הסוכר יורדת מתחת ל-60 מג”/100 מל’ דם לאחר 120 או 180 דקות.
2. בדיקת רמת האינסולין בדם בצום: אם היא גבוהה, יש חשש לטרום-סוכרת. מאחר ובין מעבדות השונות אין אחידות בטווח הערכים התקינים של האינסולין, יש להשוות את התוצאה המתקבלת לטווח הערכים המקובל במוסד הבריאות אתו אתם עובדים.
3. בדיקת האינסולין בדם בהעמסת סוכר: בדיקה זו מאפשרת גילוי מוקדם ומדויק ביותר של טרום-סוכרת משום שהיא מראה שינוים ברמת האינסולין כתוצאה מעודף סוכר במערכת.

למרות שבדיקת האינסולין נותנת תוצאה מדוייקת וחד משמעית לגבי מצב טרום-סוכרת, לצערי, קופות חולים אינן ששות לבצע בדיקה זו עקב עלותה הגבוהה. אני מקווה שמדיניות זו תשתנה, שכן גילוי מוקדם של המחלה תמיד מאפשר פתרונות זולים ויעילים יותר מאשר טיפול במחלה שכבר הופיעה. אנו מדברים רבות על רפואה מונעת, אך לא עושים די בנושא זה. ביצוע של בדיקת האינסולין במקרים בהם יש חשש לטרום-סוכרת, יקרה ככל שתהיה, יכול למנוע עלויות של טיפול, תחלואה ותמותה . הרווח מביצוע בדיקה זו עולה בהרבה על ההוצאות המיידיות. גילוי מוקדם מאפשר למנוע ניתוחים וקטיעות גפיים, דיאליזה, עיוורון ומחלות לב, בלי לדבר על הירידה המשמעותית ביותר באיכות החיים  של חולי סוכרת.

מי בין האנשים הנמצאים בסיכון לטרום-סוכרת , ולמי כדאי להיבדק לצורך זה?

1. אנשים שבני משפחתם חולים או חלו בסוכרת, מדובר לא רק על הקרובים ביותר, אלא גם דודים, דודות וכדומה.
2. אנשים הסובלים מהשמנת יתר, במיוחד באזור הבטן העליונה (הכרס).
3. אנשים רזים שרוב השומן מתרכז באזור הבטן העליונה.
4. אנשים שגם אם שומרים על דיאטה בקפידה, יש קושי רב בירידה במשקל.
5. אנשים בעלי עודף משקל הסובלים מהיפוגליקמיה ירידה חדה ברמת סוכר בדם) בלתי מוסברת.
6. אנשים שיש להם תיאבון מוגבר בכלל, ולמתוק בפרט, במיוחד לאחר ארוחות גדולות.
7. נשים שסבלו מסוכרת הריונית או כאלו שמשקל הוולד היה מעל 4 ק”ג.  

מה לעשות כדי להוריד את רמת הסיכון להתפתחות סוכרת כשאתם סובלים מטרום-סוכרת?

1. לטפל בעודף משקל. ירידה במשקל מורידה את רמת האינסולין בדם. במיוחד חשוב להקטין את היקף המותניים, שם מצטבר השומן המסוכן יותר, השומן הויסצראלי, המפריש חומרים המפריעים לפעילות האינסולין והמהווים גורם סיכון למחלת לב וכלי דם. עם כל הקושי שבירידה במשקל במצב טרום-סוכרת, חשוב לעשות את כל המאמץ כדי להוריד אפילו מספר קטן של קילוגרמים. ירידה במשקל מורידה את רמת האינסולין ומעלה את רגישות רקמות הגוף אליו.
2. היום יש יותר ויותר הוכחות שתרופה שנראית גלוקופאז’ עוזרת בהורדת רמות האינסולין, כך שרופאים רבים מתחילים להבין שמתן תרופה זו לאנשים עם טרום-סוכרת יכול למנוע התפתחות סוכרת, לעזור בירידה במשקל ובהקטנת את עוצמת התיאבון. כבר ירידה במשקל של כ-5%-7% מורידה את הסיכון לסוכרת בצורה משמעותית.
3. להקטין את כמות הפחמימות הפשוטות למינימום האפשרי. מדובר בכל סוגי המזון המכיל סוכרים מכל סוג: סוכר לבן וחום, דבש, ריבה וכדומה. לאנשים שיש להם טרום-סוכרת כדאי להימנע מאכילת עוגות, עוגיות, ממתקים למיניהם, מיצים טבעיים ושתייה ממותקת בסוכר (אפשר ממותקת בממתיקים מלאכותיים). כדאי גם לא להרבות באכילת פירות כי הם מכילים סוכר (פרוקטוז).
4. כמו כן, חשוב להקטין למינימום את צריכת האלכוהול על ידי האנשים הסובלים מעודף משקל, וכדאי להפסיק צריכת אלכוהול על ידי אנשים במצב טרום-סוכרת.
5. כדאי לבחור בפחמימות מורכבות בעלות מדד גליקמי נמוך (המעלות פחות את הסוכר בדם), כמו לחם מחיטה מלאה, דגנים מלאים, אורז מלא או בסמטי, גריסים וקטניות.
6. להקטין צריכה של פחמימות מורכבות בעלי מדד גליקמי גבוה, כמו אורז לבן, קמח לבן, תפו”א, תירס וכדומה.
7. לאכול שפע של ירקות.
8. להוריד עד כמה שאפשר שומנים מהחי, כמו חמאה, שמנת, קצפת, סוגי בשר שמן, נקניקים, נקניקיות וכדומה, ולאכול במקום שומנים מן הצומח, במיוחד שמן זית, קנולה, אבוקדו, אגוזים ושקדים (לא להגזים, הם מכילים הרבה מאוד קלוריות).
9. לעשות פעילות גופנית מתונה, אך סדירה. הליכה של 30-40 דקות 5 פעמים בשבוע מסוגלת להוריד את הסיכון לסוכרת בכ-40%. פעילות גופנית בתוספת ירידה במשקל ב-10%-7% עשויים להוריד את הסיכון לסוכרת בכ-60%, וזאת כתוצאה מהשפעה מיטיבה של פעילות גופנית וירידה במשקל על רמות האינסולין ועל עמידות לאינסולין.
10. לעשות בדיקות דם מדי 3-6 חודשים, כדי לתפוס את עליית הסוכר בזמן.

אפשר למנוע התפתחות סוכרת או לדחות אותה בשנים רבות בתנאי שיודעים לזהות את מצב הטרום-סוכרת ולהתנהג בהתאם. הטיפול הטוב ביותר במחלה הוא למנוע אותה.

אם גם אתם רוצים לדעת וליישם איך לרדת במשקל ולשפר את בריאותכם גם אם סובלים מסוכרת, תפנו לדר’ אולגה רז ותרשמו לקבוצות או לייעוצים אישיים ותשנו לכם את החיים: 0524266934 או 036094147 או צרו איתנו קשר עכשיו.