מחלת צליאק ודיאטה ללא גלוטן

בשנים האחרונות, הגלוטן הפך להיות אחד האויבים‑לכאורה הגדולים ביותר של ציבור שומרי המשקל.

בעקבות יום מודעות לצליאק, החלטתי לעשות סדר בענייני הגלוטן.

דיאטה דלת גלוטן הפכה לטרנד נפוץ למי שרוצה לרדת במשקל.  האמת שזה לא מפתיע, הרי בדיאטה הזו מפסיקים לאכול עוגות, עוגיות, ופלים, ושאר מצרכים שבמקרה מכילים גם גלוטן, אבל בעיקר הם מכילים כמויות גדולות של סוכר ושומן, בעלי ערך קלורי גבוה, שזה מה שמשמין, אבל מייחסים את ההשמנה בטעות לגלוטן. אז מה שבפועל עוזר להרזיה בדיאטה ללא גלוטן זה ההימנעות ממאכלים משמינים, לא הימנעות מגלוטן.  את אותו אפקט של ירידה במשקל אפשר לקבל בכל דיאטה שמוציאה את המוצרים המשמינים, עם או בלי גלוטן.

יותר מכך, להוצאת דגנים מלאים, שמכילים גלוטן, מהתזונה יש השפעות שליליות על הבריאות של מי שאינם חולי צליאק או רגישים לגלוטן, שהם רוב האוכלוסייה..

לאנשים שגלוטן לא גורם להם נזק, מותר וכדאי להם לאכול לחם מלא, פסטה וכדומה גם כדי לרדת במשקל, כמובן במידה.

אבל יש אוכלוסיות שהימנעות לגלוטן חיונית לבריאות שלהם ללא קשר לענייני משקל — חולי צליאק, ובעלי רגישות לגלוטן.

צליאק היא מחלה אוטו-אימונית, בה המערכת החיסונית תוקפת את הגוף עצמו, וזה קורה כשאותו חלבון שנקרא גְלוּטֶן, או דומים לו, נכנס עם האוכל למעי הדק, שאז תאי מערכת החיסון תוקפים את הדופן הפנימית של המעי הדק, מה שגורם לפגיעה במעי ולהפרעות בספיגת המזון.  שכיחות מחלת הצליאק בעולם היא כ-3%-1.  לפי דו”ח משרד הבריאות שהתפרסם ב-2020, מספר בעלי הנטייה הגנטית לצליאק בישראל נאמד ב-40%–30% מהאוכלוסייה. חלק לא קטן מחולי הצליאק אינן מאובחנים ככאלה, אם כי המודעות של הרופאים והדיאטנים למחלה עולה, כך שיותר אנשים נשלחים לבדיקות הדם המגלות את נוכחות המחלה.

בשנים האחרונות מדברים על מצב בריאותי המכונה “רגישות לא‑צליאקית לגלוטן” (Non‑Celiac Gluten Sensitivity).

התסמינים לעתים דומים לתסמיני צליאק, אך תופעה זו אינה אלרגיה ואינה בעיה אוטואימונית.  התסמינים משתפרים בעת הוצאת הגלוטן מהתזונה.

חשוב לציין שסימפטומים שדומים לרגישות לגלוטן מופיעים לעתים קרובות גם אצל אנשים שסובלים מתופעות שאינן קשורות לרגישות לגלוטן כלל וכלל, כמו תסמונת המעי הרגיז, דלקות במעיים, ורגישות לגורמים תזונתיים אחרים שאינם גלוטן, כמו ללקטוז, לקטניות או לירקות מסוימים.  הסקרים שבוחנים את שכיחות הרגישות לגלוטן באוכלוסייה נעים בטווח גדול מאוד, בין 0.5% ל-7%, מה שנובע מהעדר הגדרת המצב ע”י גורם מקצועי, ומאבחנה עצמית בלתי אמינה.

לצערי, יש לא מעט אנשים ש”מאבחנים את עצמם” כרגישים לגלוטן, בלי שנבדקו לצליאק או בלי שקיבלו חוות דעת מקצועית. אני אישית מקבלת מטופלים רבים שמגיעים עם אבחנה עצמית של רגישות לגלוטן, ובעקבות הטיפול מתברר שהם בקלות יכולים לאכול לחם, אבל לא סובלים כרובים, פטריות, קטניות, או מוצרי חלב, לדוגמה.

הטיפול היחיד בצליאק הוא לא לצרוך שום מזון שמכיל גלוטן.  זה לא מרפא את המחלה, אך מצמצם את הנזקים למעי, מונע חוסר ספיגה של המזון הנעכל ומפסיק את הסימפטומים.  צליאק שאינו מאובחן עלול לגרום לעיכוב בגדילה, לפגיעה בפוריות, לאנמיה, וגם לכאבי בטן, גזים, יציאות לא תקינות, ועוד.

העלייה במודעות למחלת הצליאק בשנים האחרונות גרמה לכך שיצרני המזון פיתחו מוצרים רבים נטולי גלוטן, וגם מציינים נוכחות גלוטן על גבי האריזות של מוצריהם.  על חולי הצליאק להיות ערים לכתוביות אלה. גם מסעדות מציעות תפריט נטול גלוטן.

גלוטן נמצא רק בחלק מסוגי הפחמימות — לא בכולם — ובכלל לא בשומנים ובחלבונים.

פחמימות *שכן* מכילות גלוטן הן כאלה שמקורן בחיטה, שעורה, שיפון, וכוסמין.  שיבולת שועל מכילה חלבון שדומה לגלוטן וגורם לסימפטומים דומים.

פחמימות *שאינן* מכילות גלוטן הן באורז, תירס וקמח תירס, כוסמת, קינואה, תפו”א ועמילן תפו”א, בטטה, קמח טֶף.

איך מאבחנים צליאק?

בדיקות דם לנוגדנים TTG ו־EMA השייכים למשפחת IGA .

אצל חלק מחולי הצליאק, הבדיקות האלה לא יעילות, ויש צורך בבדיקת נוגדנים לגליאדין מסוגIGG .

יש לזכור שחשיפה לגלוטן היא תנאי הכרחי להופעת נוגדנים. לכן, אצל מי שכבר עושים דיאטה נטולת גלוטן, לתוצאות שליליות בבדיקות אין משמעות.  אם אתם בדיאטה כזו והרופא מפנה אתכם לבדיקות דם כדי לאבחן צליאק, יש ליידע אותו על הדיאטה. במקרים כאלה, הרופא עשוי להמליץ על ביצוע “אתגר גלוטן”, שבו המטופל צורך גלוטן לתקופה מסוימת, ורק לאחר מכן מתבצעות בדיקות לנוגדנים.

אפשרות נוספת היא בדיקת ביופסיה של המעי הדק, שתראה האם יש נזק לרירית המעי שנגרם מצליאק.

יש גם בדיקות גנטיות המאפשרות לשלול את המחלה לחלוטין אם לא נמצאים הגנים הרלוונטיים לצליאק (HLA-DQ2 או HLA-DQ8), אך הבדיקה הזו אינה מאשרת קיום של צליאק בעצמה, אלא רק יכולה לשלול אותו.

פרט לחולי צליאק ובעלי רגישות לא צליאקית לגלוטן, לא הייתי ממליצה לכלל האוכלוסייה לעשות דיאטה ללא גלוטן.  להיפך, לא רק שגלוטן אינו מזיק לבריאות של מי שאינו חולה או רגיש, אלא, לפי מחקרים, לדיאטה דלת גלוטן שאינה מכילה דגנים מלאים יש השפעות שליליות על הבריאות, כמו ירידה בכמות הסיבים התזונתיים, ופגיעה בחיידקי המעיים, בתגובה החיסונית, ובתהליכים המטבוליים, לעצירויות ובעיות נוספות.

אז אל תאבחנו את עצמכם, ואל תמהרו לעשות דיאטות נטולות גלוטן.  לרוב האנשים זה פחות בריא.