איך ארוחת החג משבשת במוח את מנגנון וויסות רעב-שובע?

האם המודעות לשיבוש תסייע לאכילה מאוזנת ובריאה יותר? בידכם התשובה.

מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות?

מבחר סוגי האוכל גדול מהרגיל, ורוב המזונות, כבדים, מכבידים אך טעימים.

מה עוד משתנה בחג הפסח – הפסיכולוגיה והפיזיולוגיה שלנו.

אנו יודעים שהזלילה גורמת להשמנה בישבן ובבטן, ומכבידה עד כדי חולי ובכל זאת קשה לוותר על מאכלי פסח טעימים, הרי זה רק פעם בשנה, אז מותר, לא?! ובנוסף טועמים מכל מנה למרות שזה אותם מטעמים בכל שנה, הרי לא נרצה להעליב את אלה שטרחו והכינו.

פיזיולוגית, סעודת החג הגדולה משבשת במוח את מנגנון הרעב- שובע, בשל היקף גדול של מגוון וכמות המאכלים, ממצאים לכך ישנם כבר משנות ה- 80 במחקר קלאסי שנעשה על חולדות ונקרא “דיאטת הקפטריה”. במחקר היו שתי קבוצות: לאחת ניתן מזון חולדות רגיל, כפי שניתן בקביעות במעבדה, ולקבוצה השנייה ניתן מזון אנושי כמו גבינה צהובה, בשר מעובד ודומיהם. להפתעת  החוקרים, החולדות בקבוצה השנייה אכלו יותר ואף השמינו. חשוב לציין שחיות בר, גם אם הן במעבדה, לא אוכלות מעבר לצורכן הקיומי. וכאן באופן מפתיע החולדות שקיבלו מזון אנושי ומגוון צרכו יותר. החוקרים הסיקו שעצם נוכחות של מזון מגוון ורחב בטעמים, גורמים להפרעה באיזון תחושות רעב ושובע במוח. כלומר ככל שמגוון המאכלים יהיה גדול יותר, מיוחד יותר ומתובל יותר, כך המוח יוריד את הבקרה על מנגנון רעב-שובע, נאכל יותר ולא נרגיש שובע. הכמות והמגוון גורמים לאכילה כמותית מוגזמת ולתחושת כבדות ורגשות האשם המוכרים. כך שחוסר היכולת שלנו לאכול במידה בחג, מקבל רוח גבית מהמוח שמפסיק לאותת סימני שובע.

להלן דוגמא לארוחה מסורתית, צנועה יחסית שאוכלים בה מעט מנה מכל דבר:

קציצת גפילטע פיש (כ- 100 קלוריות), מרק עם 2 קניידלעך (כ-150 קלוריות), 3 כפות צימעס מגזר, סוכר וצימוקים (כ-80 קלוריות), 2 כפות חרוסת (כ-150 קלוריות), ביצה אחת (80 קלוריות), מנת עוף ממוצעת ללא עור (כ-300 קלוריות), פרוסת בקר לא גדולה (200 קלוריות), מנת תפוחי אדמה מטוגנים (300 קלוריות), מעט אורז עם צימוקים (200 קלוריות), פרוסה פשטידה דקה משני סוגים (כ-200 קלוריות), 3 כוסות יין וכוס מיץ ענבים טבעי (400 קלוריות), סכ”ה כ-2200 קלוריות, וזאת ללא המצות (כ-160 קלוריות לאחת). אחרי הארוחה אין פלא שיש תחושה שאם נכניס עוד פירור נתפוצץ.  אז זה שלא, משום שאז מגישים מבחר עוגיות פסח, אגוזים וקוקוס (70 -60 קלוריות לאחת), מוס שוקולד (350 קלוריות), פרוסת עוגת אגוזים (250 קלוריות), וקערות אגוזים ושקדים (כ-650 קלוריות ל- 100 גר’). והינה הפלא ופלא – תחושת המלאות שחשנו  דקה, נעלמה כלא הייתה, ואנו מוכנים ומזומנים לעוד מהמזון החגיגי.

המודעות וההבנה שסעודת חג גורמת לטשטוש מנגנון הוויסות רעב-שובע במוח, עשויים לעזור לטובת שינוי הלילה הזה מכל לילות הסדר הקודמים באכילה שקולה ומאוזנת.

ממליצה שהמארחים והאורחים יתכננו, יכינו ויביאו פחות אוכל – וכך יונחו על השולחן פחות אפשרויות ועדיין יהיה אוכל טעים וחגיגי. ההמלצה נכונה גם בנוגע למנות מתוקות.

להלן המלצות שימושיות:

• לא להגיע רעבים לארוחה, לאכול לפני שיוצאים מהבית
• להרבות בשתייה לא ממותקת (מים, סודה ומשקאות דייאט) לפני, במהלך ולאחר הארוחה
• לשלב מנה בשרית בתוספת ירקות בלבד
• להימנע מלשים על הצלחת אורז ותפו”א, ואם כן אז מעט מאוד, רק לטעם
• לא לקחת תוספת, פרט לירקות
• להוסיף לכל מנה שפע של ירקות
• להימנע משתיית ענבים גם אם הוא טבעי
• להתרחק מהפיצוחים שלא יהיו בהישג יד
• מתוקים – להניח בצלחת מראש את כל מה שרוצים לאכול להתבונן בכמות, להתעשת ולהפחית משמעותית.

אלה יורידו את רגשות האשמה, הכבדות והצרבת – ועדין תיהנו מאוכל חגיגי טעים ומיוחד.

לצד הרווח הבריאותי שיש לצמצום הכמויות והמגוון, חוסכים הרבה זמן, כסף, עייפות טירחה של המארחים והאורחים שמבשלים ואף מועילים לסביבה בהפחתת בזבוז של מזון עודף.

חג שמח, שמרו על הבריאות!

ד”ר אולגה רז

יש לכם שאלות, רוצים לעשות שינוי בתזונה ואורך החיים, הינכם מוזמנים לפנות אלי בטלפון 036094147 או טפלון אישי שלי 054-6603800

או להשאיר פרטים בטופס יצירת קשר ואני אחזור אליך עם כל הפרטים.