דר’ אולגה רז, PhD, RD, מומחית לתזונה, מרצה בכירה באוניברסיטת אריאל
גיל המעבר הוא תקופה, שבזכות הארכת החיים, רוב הנשים מגיעות אליה. מדברים עליה הרבה, אך למעשה נשים רבות אינן יודעות עליה הרבה, סובלות ומתביישות לשאול.
“גיל המעבר” הוא שם שאני לא כל כך אוהבת, משום שהוא לא מבטא את מהותה של התקופה הזאת, הרי אנחנו במעבר כל החיים מגיל אפס, כל פעם לשלב אחר בחיים. בלועזית זה נשמע יותר נכון: “מנופאוזה” – זמן הפסקת הווסת. אני חושבת שיש בגיל זה הרבה מאוד יתרונות, אם כי לא כולם חושבים כך. ביחד עם היתרונות, כמו בכל דבר בחיים, יש תופעות לא נעימות, שחשוב לטפל בהן כדי לא שאיכות החיים לא תיפגע, ביניהן השמנה, גלי חום, בעיות שינה, יובש בנרתיק, ריבוי דלקות במערכת השתן, נטייה לדיכאון ועוד.
על ההשמנה בגיל המעבר כבר כתבתי, כעת נעבור לתופעות אחרות והאם התזונה מסוגלת לשפר אותן.
עבור מי שלא קרא את הכתבה הקודמת, יש לציין שהגיל הממוצע להופעת מנופאוזה בזמננו הוא 51-53 שנה. כמובן ישנן נשים שמסיבות שונות – באופן טבעי או בגלל ניתוחים וטיפולים — הפסקת הווסת מופיעה אצלן בגילאים צעירים יותר, וגם התופעות מופיעות מוקדם יותר.
הוסת יכולה להיפסק בבת אחת או בהדרגה. אפשר לעשות בדיקות מעבדה של רמות האסטרוגן ו-FSH, אם הראשונה נמוכה והשנייה גבוהה, סביר להניח שזאת מנופאוזה.
בעיות בשינה מאפיינות חלק מהנשים במנופאוזה, כולל קושי בהרדמות, התעוררויות במהלך הלילה, לעתים קושי להירדם שוב, ויקיצה מוקדמת. ישנן נשים שישנות בקושי 3-4 שעות בלילה, וגם בשעות אילו השינה אינה איכותית.
זה עלול לגרום לעייפות, חוסר אנרגיה, תשישות, כאבי ראש, מצב רוח ירוד ואף למראה פנים עייף וירוד. בנוסף, חוסר שינה תורם לעלייה במשקל, להתפתחות סוכרת ובעיות בריאות רבות אחרות.
הדבר החשוב ביותר – להבין שזאת בעיה שדורשת טיפול, היא לא חולפת ושלא כדאי להשאיר אותה ברקע בלי לעשות שום דבר.
אז מה עושים?
קיימות מספר שיטות:
הרפיה, ביופידבק וכדומה – על חלק מהנשים הם משפיעות טוב.
תכשירים טבעיים – במקרים רבים יש צורך בנטילת התכשירים המכילים צמחים כמו וולריאנה, מליסה, פסיפלורה ועוד. הם נמכרים לרוב ללא מרשם, ועשויים לעזור לחלק מהסובלות מבעיות השינה בגיל המעבר.
כדורי שינה – תרופות מרשם, שנשים רבות חוששות מנטילתן מחשש להתמכרות ו/או לישנוניות וכאבי ראש בבוקר. במקרה שאמצעים אחרים לא עוזרים, כדאי לפנות למומחים לשינה, אותם אפשר למצוא במרפאות שינה בכל קופות החולים. המומחה יכול להתאים את סוגי התרופות ומינוניהן. אני אישית מכירה רופאה פסיכיאטרית שמתמחה בבעיות שינה בגיל המעבר, והיא מתאימה תרופות בצורה מיוחדת ויוצאת דופן.
מלטונין -“הורמון החושך” או “הורמון השינה“, מופרש על ידי בלוטת האצטרובל (pineal gland) הנמצאת עמוק בתוך המוח. רמתו מתחילה לרדת עם הגיל והופכת נמוכה למדי בגילאי 70+. מלטונין מבקר את המעגל יום-לילה, ורמתו עשויה להשתנות גם עם עונות השנה, עם נטייה להיות גבוהה יותר בחורף. כמות המלטונין בלילה אמורה להיות לפחות פי 10 יותר מאשר ביום. מלטונין, בדומה לסרוטונין (“הורמון האושר”) מיוצר מחומצת האמינו טריפטופן, שכניסתה דרך מחסום המוח קשורה לסוג הארוחה שאנחנו אוכלים: ארוחה פחמימתית מעלה את יכולת הטריפטופן לעבור מחסום המוח, לעומת ארוחת חלבונית שעלולה לפעול בדיוק להפך.
מלטונין אפשר לקנות בכמוסות, בעיקר בחו”ל, אבל, כמו ברוב תוספי התזונה מסוג זה, קשה להיות ממש בטוחים מה יש בפנים. כיום יש תכשיר של מלטונין, הנקרא סירקדין (Circadin), המיוצר על ידי חברת תרופות, עם כמות והרכב מדויקים, בשחרור מושהה, המחקה את הפעילות ואת פרופיל השחרור הפיזיולוגי של המלטונין הגוף אמור לייצר במהלך הלילה. לקניית התכשיר דרוש מרשם רופא.
אז מה לאכול לפני השינה?
ארוחה פחמימתית לא גדולה מעלה את הסרוטונין אולי וגם את המלטונין, והיא יכולה למנוע רעב, שמפריע להירדם או עלול להעיר באמצע הלילה להתנפלות בלתי מבוקרת על המקרר. יש אנשים שממש עוזרת להם עצת הסבתא לשתות חצי כוס חלב, שמכיל גם פחמימה וגם טריפטופן, או שוקו (רצוי ללא סוכר) או דייסה. במקום זה אפשר לאכול פרוסת לחם מלא עם ממרח.
ההמלצה לשינת הלילה היא 7-8 שעות.
יש לכם שאלות? רוצים לשפר את בריאותכם ובריאות ילדכם?
הינכם מוזמנים לפנות לדר’ אולגה רז ולהירשם לקבוצות או לייעוצים אישיים. שנו את החייכם: 054-6603800 או או צרו איתנו קשר עכשיו.