אנחנו יוצאים לאכול בחוץ בדרך כלל למקומות צנועים ופשוטים, כי לדעתי אוכל פשוט יותר הוא גם בריא יותר ומבחינתי גם מאוד טעים. היום אפשר למצוא אוכל טעים ולא מזיק במיוחד כמעט בכל מקום.
אני רגילה לשים לב לאיך אנשים אוכלים. זה נותן מושג על הרגלי האכילה והנימוסים של האוכלוסייה. במיוחד מעניין לראות איך הורים מאכילים את ילדיהם. גם אם ההורים בוחרים לעצמם אוכל יחסית סביר ובריא, הם בלי שום היסוס נותנים לילדיהם האהובים את מה שמכונה “מנת הילדים”, שמכילה ברוב המקרים אוכל ממש מזעזע, כמו נקניקיות, שניצלונים — בהם רוב המשקל הוא הפירורים ספוגי השומן — בתוספת כמויות גדולות של קטשופ ומיונז, צ’יפס, שתייה מתוקה, וכמובן מנה מתוקה שגם היא מזעזעת.
למה לתת להכי אהובים עלינו אוכל כל כך לא בריא? שאלה טובה. אפרופו שניצלונים, תמיד כדאי להזמין שניצל שלם ולא שניצלונים, וזאת משום ששטח הפנים של הרבה חתיכות עוף גדול יותר מאשר של חתיכה אחת, כך גם כמות הפירורים גדולה יותר ובהתאם כמות השמן שנספג עולה.
מה שמדהים זה שימוש מופרז ברטבים, גם על ידי הסועדים עצמם כשהם מוסיפים כמויות אסטרונומיות של מיונז, קטשופ וכדומה, עוד לפני שטעמו את המנה, וגם על ידי המסעדה עצמה, כאשר כל סלט חסה הכי תמים טבול ברוטב מתוק, וכל מנה עיקרית גם היא מכוסה ברוטב, בדרך כלל מתוק ושמן. וזה בלי לדבר על תוספות של אורז, פירה וכדומה שכמות השמן בהם ממש ענקית, בדרך כלל.
זכרו שהרטבים מסוגלים להכפיל ולשלש את ערכו הקלורי של האוכל שלכם. ההמלצה שלי תמיד לבקש סלטים עם רוטב בצד או בלי רוטב, ולבחור מנה עיקרית עם כמות מינימלית של רוטב. אז, למרות שבכל מקרה האוכל במסעדה יהיה קצת יותר עשיר בקלוריות, הוא לא יעבור את גבול הטעם הטוב.
ועוד דבר: כשתתחילו לאכול בלי רטבים – תתחילו להתרגל ולאהוב את הטעם הטבעי של האוכל עצמו, וזה כיף גדול.
מעוניינים לדעת עוד? לחצו כאן