דיאטה כמשנה אורח חיים – פברואר 2013
או – תום תקופת הכמיהה למתוק
הגעתי לקבוצת תמיכה של אולגה רז לפני ארבעה חודשים. קדמה לכך תקופה ארוכה של חוסר אמון ביכולת שלי לחזור לאכילה בריאה. מצב בריאותי לא היה טוב. רמות הסוכר היו גבוהות, כמו כן רמות השומנים בדם ואנזימי הכבד. מצב רוחי הושפע מהתקפי בולמוס של אכילה ומהתמכרות לפחמימות. משקלי הרב הכביד על תנועותי ו…עיני הסתתרו מאחורי לחיים מדושנות.
חיפשתי דרך.
בין השאר התחלתי לבדוק התערבות כירורגית- ניתוח לקיצור קיבה. רוב הזמן הייתי עסוקה באכילה או בחיפוש דרכים להימנע ממנה.
כשבוע לאחר מפגש עם מנותחת בניתוח “שרוול”, החלטתי לפנות לדרך ארוכה אך מתונה יותר, ובאינטואיציה בחרתי לעיין בספרה המרתק של אולגה רז:”לאכול לחם ולרזות”.
לאחר שהבנתי את עקרונות שמירת הבריאות שתוארו במקצועיות רבה בספר, גמלה בי ההחלטה להתחיל… הצטרפתי לקבוצת תמיכה של אולגה רז בפ”ת. אני לומדת בקבוצה ונתמכת ע”י המנחה וע”י חברי הקבוצה.
במהלך ארבעת החודשים שחלפו מאז, אני מתמודדת בהנאה ובהצלחה עם אורח חיים חדש שנבנה באמצעות המהלך החדש.
הפחתתי 14 ק”ג ממשקלי. ערכי בדיקות הדם שלי השתפרו ללא הכר. רופאת המשפחה הציעה לי לשקול הפחתה בתרופות למחלת הסוכרת. תנועותי גמישות יותר. קל יותר לשרוך שרוכים, לרדת במדרגות, לצעוד ברגל ולבצע פעולות נוספות. אני שמחה יותר. אינני עסוקה במרדף אחר ממתקים ופחמימות. אני נהנית מהאוכל. קניית המצרכים בסופר הפכה לחוויה ולא לטרחה, הבישול מענג יותר, האכילה אינה מלווה בנקיפות מצפון או ברגשות אשם. אני שלמה עם מה שאני אוכלת. והעיניים…? כבר רואים אותן. התחלתי לקבל מחמאות. לפתע יש לי עיניים ירוקות ויפות.
עבורי, השיטה של אולגה רז אינה רק שיטה לאכילה נכונה, היא שנתה את אורח חיי.
בלי לחשוב על כך, אני הולכת ברגל יותר ויותר. בלי להתאמץ, כאילו מאליו, אני מתעניינת יותר באיפור, בלבוש ובמראה החיצוני שלי. בלי להתכוון, אני קוראת יותר מאמרים בנושאי תזונה בריאה ומנסה ליישם את התובנות החדשות. מבלי משים, אני מחייכת יותר ורוצה לתמוך באלה שעדיין לא החליטו ולא ניסו.
אני מבקשת להודות לאולגה רז ולמאיה מואיז שמדריכה ומכוונת אותי ואת הקבוצה שלי.
אסתר חפץ פ”ת